בלתי מוגנת, זוג מילים פשוטות למראה אך בעלות משקל כבד במיוחד. המשמעות של מילים אלו היא שאין לשוכרים זכויות על הדירה או על הבית אותה הם בחרו לשכור. באמצעות שני מילים אלו מבהיר בעל הדירה שהזכויות לנכס שמורות אך ורק בידו. אם ניקח לדוגמה את שני המסמכים הפופולריים כל כך:
ניתן לראות שמדובר בחוזה שכירות סטנדרטי אך בראשיתו נאמר לנו בבירור שאין לנו כשוכרים הגנה כלשהי. מה היא אותה הגנה, למה יש צורך להבהיר זאת כבר בראש חוזה שכירות? את התשובה ניתן למצוא בהיסטוריה של מדינת ישראל אך בעיקר עוד קודם לכן בעידן המנדט הבריטי. בתקופת שלטון הבריטים בישראל במאה הקודמת ייבאו לכן את המושג דמי מפתח או מה שמכונה אכן, שכירות מוגנת.
אז מה המשמעות של המושג: בלתי מוגנת?
מדובר בסעיף המשפטי הראשון שמופיע על גבי ההסכם עליו אתם צפויים לחתום. סעיף זה מבטל את זכויותיו של השוכר כפי שכתוב בחוק להגנת הדייר שנועדה לשמור על שוכרים מוגנים בדמי מפתח. כלומר, בניגוד לנאמר בחוק בהסכם עליו אתם חתומים נשמרת לבעל הדירה הזכות לפנות אתכם בכוח מהנכס במידה והפרתם חוזה או שתקופת השכירות תמה. ובעצם לשוכרים אין זכויות כלל למעט זכויות אותן הקנה להם בעל הדירה במעמד החתימה במסגרת סעיפים מחייבים בחוזה.
דוגמאות לסעיפים שמקנים לשוכר ולמשכיר זכויות:
- משך השכירות: מרגע חתימה על חוזה ובעמידה בחובות לשוכר יש זכויות שכירות עד לתום משך השכירות.
- גובה השכירות: השוכר יהיה חייב לשלם עד לגובה השכירות הרשום ולא ניתן להעלות את דמי השכירות במפתיע.
- תשלום חובות: השוכר יהיה חיים לשלם את מלוא הוצאות החשמל, מים, ארנונה וכ"ו כחלק מחובותיו לבעל הדירה.
- זכויות לפיצוי: השוכר או המשכיר יהיו חייבים בפיצוי קבוע מראש במידה והסכימו על כך ובעצם מקנים זכויות האחד לשני.
- ערבות לשכירות: מאחר ומדובר בהסכם מינימלי ראוי לבקש ערבות בדמות שטר חוב, ערבים או אף ערבות בנקאית.
כן, במידה ופרטנו נכונה את הפרטים החשובים לשני הצדדים הרי שיש לכל אחד את הזכויות המגיעות לו אך לא מעבר. ישנם הסכמים בעיקר בערים הגדולות ובתל אביב בפרט אשר פוגעות בזכויותיו של השוכר בצורה משמעותית על ידי שימוש נכון בסעיפי החוזה עצמו. יש לציין ששימוש יתר בסעיפים מגבילים ושאינם אנושיים לא יגובה על ידי החוק ולא יאה לעשותם ברמה המוסרית.
קצת היסטוריה:
יצירתם של הסכם / חוזה שכירות בלתי מוגנת מבוססת בעיקר על אותם הסכם / חוזה שכירות מוגנת. חוזים אלו החלו לצוץ בכל רחבי ישראל בשנות ה20-40. בשנים אלו בהם יש הגירה חיובית של עולים רבים בעיקר מאירופה אשר מגיעים ארצה ללא משאבים, ללא יכולת כלכלית לרכוש דירה אך עם צורך אמיתי לקורת גג. הבריטים מבינים שאכן יש בעיה ומייבאים ארצה מוצר שאותו הם המציאו במולדתם ונקראת "שכירות מוגנת" מה שמכונה אצלנו כידוע "דמי מפתח" ובה בעצם הוצע לציבור העולים לאסוף סכומי כסף נמוכים בהרבה ולשכור מבעלי דירות אמידים נכס בו הם יזכו להגנה מפני פינוי ותשלומי שכר הדירה יהיו קבועים למשך כל חייהם.
העולים החדשים עטו על הרעיון וזאת מאחר ולא נראו באופק פתרונות נוספים. אך מגוון בעיות צצו ובהם חילוקי דעות קשים ופגיעה בשוכרים חסרי הכוח ולכן נחקקה בישראל בשנת 1972 "חוק הגנת הדייר" חוק חשוב שאין כדוגמתו ואחריותה להשים סוף לסכסוכים ולקומבינות לטובת הסדר קבוע לאותם בעלי זכויות שכירות. ייתכן שבעוד כמה עשרות שנים לא נדרש להוסיף "בלתי מוגנת" לחוזה וזאת מאחר וכמה עשרות אלפי הדירות שעוד נותרו נמכרות אט אט ליזמים שבונים על שטחי בניינים עתיקים אלו מגדלי דירות מפנקים תוך מתן תשלום ניכר מאוד לבעלי הזכויות ובעלי הקרקע וזאת משום שרוב דירות אלו ממוקמות במרכזי הערים היכן שמחירי הדירות עולים בהתמדה.
