חוזה שכירות לפי ההלכה חייב להיכתב תוך התחשבות במכלול סעיפים שלא יופיעו בחוזה שכירות בפורמט רגיל. אם זאת, למרות העובדה שהחוזה אינו מאה אחוז כשר הלכתית עדיין על החתום בחוזה שכירות רגיל לקיים את התחייבויותיו. אז למה נדרש חוזה שכירות הלכתי? מי עושה בו שימוש ואיך משלבים בין השניים?
ההלכה היהודית קובעת בבירור איך מתקיימים עסקאות בין בני אדם והאופן שיש לקיימם. כך לדוגמה ההלכה היהודית מכירה בקניין של חפץ או זכות ממונית באמצעות אחד מדרכי הקניין המתוארים בתלמוד אך אינה מכירה בהתחייבות למעשים כלשהן, קיומו של חוזה שכירות כולל תנאים רבים שחלקם לא יוכרו על ידי חוזה שכירות סטנדרטי.
חוזה השכירות הופך למורכב עוד יותר כאשר בעל הדירה מתחייב לשלם כסף שברגע ההתחייבות כלל לא נמצא ברשותו. והרי איך האדם יכול להתחייב לדבר שאינו קיים בממד הנוכחי? והמורכבות משמעותית עוד יותר כאשר חוזה שכירות מכיל בתוכו סעיפים המתארים קנסות ואו עלויות על נזקים שיגרמו לדירה שאינם קיימים בשלב החתימה.
במקרים רבים השוכר חותם על חוזה השכירות מתוך פזיזות וחוסר מחשבה בגלל העובדה שדברים המתוארים בחוזה נראים לו רחוקים ולא מציאותיים אך כאשר הם מתרחשים הוא מופתע מכך וחייב לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו ולפי הדת יש חובת רצינות ושלמות עם העסקה בזמן כריתתה.
בעיות נוספות שעולות בחוזה שכירות רגיל מבחינת הדת הם: ריבית על כל איחור בתשלום. דבר שאסור לפי ההלכה (למעט באישור מיוחד בבנקים וגם זה באמצעות קומבינות הלכתיות) בעיות ניסוח של חוזה השכירות. לפי ההלכה יש לנסח את החוזה בצור ברורה וקבועה וחוזה שכירות רגיל כלל לא עומד בניסוחים אלו.
חוזה שכירות הלכתי – מי צריך את זה בכלל?
אמנם רוב מוחלט של הציבור מסתמך על חוזה השכירות המקובל אך מבחינה דתית המורכבויות קיימות. ישנם אישורים לעשות שימוש בחוזה שכירות רגיל ולו מהסיבה שכתושבי מדינת ישראל ההלכה קובעת שיש לכבד את רשויות החוק ואו המושל המקומי ולעמוד בקיום הסטנדרטים הקיימים אך יש קבוצות דתיות שיעדיפו לעבוד לפי ההלכה.
משקיעים רבים נוטים להשקיע את הונם בקרנות השקעה הפועלות לפי ההלכה. בחלקם לא משקיעים בחברות ישראליות כלל כך שמשקיעים בגויים. באחרים משקיעים רק בעסקים שומרי שבת שהרי המשקיע הופך לשותף בעסק וזה בעייתי. וקרנות מסוימים מבצעים את העסקאות בתצורה העומדת בדרישות ההלכה בניסוח ובקיום החוזה שבין הקרן והמשקיעים.
בשנים האחרונות תופעה זו מתרחבת ויותר ויותר יהודים ישראלים מחליטים שברצונם לשלב את חיי התורה וההלכה עם חיי המעשה והעבודה והם עושים זאת ללא פשרות. אוכלוסיה זו תעדיף להשקיע מעט יותר זמן וכסף ולנסח חוזה שכירות שעומד בדרישות ההלכה ובך להרגיש שלמים ובטוחים עם עצמם שהם אכן מקיימים את ההלכה בשלמותה.
האם ניתן לשלב חוזה שכירות לפי ההלכה עם חוזה שכירות רגיל?
בהחלט. ניתן למצוא את דרך המלך בה תוכלו לקיים חוזה שכירות לפי ההלכה אשר תקף ומגן על הצדדים בצורה דומה לחוזים הקיימים בשוק. כדי לעשות זאת חייבים להיות די יצירתיים ולהשקיע מאמצים רבים בהרבה. להלן הצעדים הנדרשים:
יש לעשות שימוש בניסוח הלכתי אך במקביל גם חוקי.
ישנם סעיפים בחוזה רגיל שאינם תקפים לפי ההלכה ולכן נבצע בהם שינויים בניסוח כך שנשמור על ערכם ובו באותה העת גם נעמוד בדרישות ההלכה. כל התחייבות עתידית נהפוך ל"הקנאה" להתחייבות ממונית כך שבפועל התוצאה דומה אך האופן בה העברנו את החוזה משתנה. כך גם אדם חילוני יקבל את החוזה ברגע שיובהר לו שאין שינוי בחוזה בפועל.
יש לעשות שימוש בסעיפים מקיימים במקום סעיפים מתלים.
הדת כפי שהובהר לא מתייחסת לתנאים שיקרו בעתיד. בחוזי שכירות רבים יש שימוש רב בתנאים בהם החוזה יופסק או יבוטל באופן חד צדדי. בחוזים רבים ניתן לבטל חוזה באי קיומם מעשים כלשהן והלכתית זה מהווה בעיה. ולכן ניתן לנסח את החוזה כך שיכתב שהחוזה תקף כל עוד השוכר מקיים תנאים כלומר משלם שכר דירה, מתנהג בהתאם וכ"ו כך שמדובר בחוזה בעל משמעות זהה עם מניפולציה בניסוח.
יש להבהיר סעיפים מסוימים.
מאחר ואדם נאמן ויש לסמוך עליו אם אמר ששילם ניתן להוסיף קביעה שנטל ההוכחה לתשלום שכר הדירה נופל על כתפיו של השוכר שיהיה חייב לספק אסמכתא מהבנק על העברת התשלום. וכמובן במידה ויש עונשים או סנקציות על שוכר שהפר חוזה יש לנסח כל סנקציה בצורה מפורשת תוך ניסוח שעומד בקנה אחד עם ההלכה היהודית.
יש לעשות שימוש בהיתר עסקה בחוזה הלכתי.
היתר עסקה היא מעין קומבינה דתית. אסור להלוואת בריבית ואסור לגבות ריבית על איחור בתשלום. אך, ישנם מקרים בהם ניתן יהיה לגבות ריבית על ידי שימוש בהיתר עסקה. בהיתר עסקה הצדדים הופכים למעין שותפים כך שאם נגרמו הפסדים הן חלים על השוכר שחייב להפריש "רווחים" מדומים למשכיר לרגל הצלחת העסקה בה שני הצדדים צריכים להרוויח.
קביעת דיינים ובית דין כגוף משפטי.
מאחר ופנייה לערכאות אינה נהוגה בהלכה היהודית ויש לפנות לבית דין צדק של שלשה דיינים מוכרים להתדיינות בנושאים דתיים והלכתיים יש לנסות לשכנע את השוכר או המשכיר לכך שיקבע בית דין שמוסכם על שני הצדדים כבר מראשית ההסכם. דבר זה יכול להפוך למורכב במידה ואחד הצדדים חילוני ואינו מכיר בבית דין רבני.
להורדת חוזה שכירות לפי ההלכה ולפי החוק מבית "מכון משפטי ארץ"
רוצים לעשות שימוש בחוזה שכירות הלכתי? כדאי שתדעו שאתם תתקשו לאתר שוכרים פוטנציאליים מחוץ לחברה החרדית – דתית. על ידי הסבר נכון והבהרה משפטית מצורפת שמאשרת שאכן לחוזה ההלכתי יש תוקף זהה לזו המוכרת לכל בהחלט תוכל לפתור בעיה זו ולענות על הצורך של השוכר או המשכיר להרגיש בנוח עם החתימה על החוזה.
כדי להכין נספח / אישור משפטי לפי דיני המדינה יש לפנות לעורך דין הבקיא בדיני חוזים עם דגש על דיני חוזים בהתמחות במקרקעין. יש לשבת יחד עמו ולנסות להבהיר משפט משפט יחד עם מילון כך שהעו"ד יהיה בטוח שהוא אכן נותן חוות דעת משפטית מבוססת ותקפה.
