עקרון זה מחולק לחלקים מאחר ולכל שלב בתהליך החוזה יש משמעות אחרת ל"תום לב" ונדרש בחינה שונה להחליט האם הופר עקרון זה או לא.
מהו תום לב?
לא ניתן להגדיר ממשית מהו תום לב בעצם זה הדרישה מאדם להתנהג בצורה הגונה וישרה ויש משמעות למועד החוסר תום לב כאשר ההשלכות שונות בכל שלב בהתקשרות.
- החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן :
- חוסר תום לב בקיום חיובים (רישא , סעיף 12)
- חוסר תום לב בשימוש בזכויות (סיפא , סעיף 39)
- החובה לנהוג בתום לב בשלב החוזי :
- בשלב הטרום חוזי (סעיף 12)
- בשלב החוזי ולאחריו (סעיף 39)
- אך איך בוחנים האם אדם התנהג בצורה לא ישרה או פוגש את הסטנדרט של "תום לב"?
נדרש מאדם להתנהג לפי הכלל "אדם לאדם – אדם" ועובדים על פי כלל "האדם הסביר" מה היה עושה וחושב על המעשה הנידון בסיטואציה זו וכל מקרה נבחן לגופו.
- מתי חל תום לב?
מרגע מפגש ראשון בין הצדדים ועד רגע כריתת החוזה ולאחר מכן במשא ומתן לקראת כריתת החוזה ואף לאחר מכן בקיום החוזה ולפי סוג החוזה גם לעיתים לאחר תום החוזה.
- האם יש משמעות ל"תום לב" בשלבי החוזה?
יש משמעות לחומרת עקרון ה"תום לב" מאחר ובשלב ראשוני לא נדרש הרבה ובשלב מתקדם נדרש מאדם במשא ומתן להיות רציני ולא להשלות את השני מסיבות שאינן בעלות תום לב.
- על מי חל עקרון תום הלב?
בשלב המשא ומתן חל על כל אדם הנוטל חלק פעיל במו"מ , אף אם לא עתיד להיות חלק בחוזה כגון עו"ד או נציג של חברה , תחת ההגדרה של "חייב אדם" וההשלכות של חוסר תום לב של כל אדם במשא ומתן משליכה על כל החוזה , (הסתרה של נציג חברה מבטלת את החוזה)
בשלב החוזי חל על הצדדים בחוזה ועל כל אדם נוסף הנהנה מפירות החוזה החתום.
