מה הם פגמים בכריתת חוזה (עילות) ?
- עילת הטעות (סעיפים 14,15)
- עילת ההטעיה בחוזה
- עילת הכפיה בחוזה
- עילת העושק בחוזה
- עילת חוזה למראית עין
- עילת חוסר כשרות משפטית
במקרים בהם יש חוזה וכל התנאים לקיום חוזה מתקיימים אבל יש משהו בחוזה שפגום כלומר צד אחד נכנס לחוזה מתוך פגם , יוכל הצד הנפגע לעשות שימוש בעילות המופיעות לעיל.
הפגם נמצא בתוך ה"גמירות דעת" מאחר וצד כלשהו שלא הסכים מתוך גמירות דעת מלאה.
הוכחה של הצד הנפגע שהיה לו חוסר גמירות דעת בעקבות אחד מהעילות המוזכרות לביטול וקבלת סעד וזאת מאחר והחוק בוחר להחזיר שליטה לצד הנפגע מאחר והצד השני לא פעל מתוך תום לב.
מה המשמעות של העילות השונות בחוזה?
- עילת הטעות.
באיזה סוגי טעויות המחוקק יגן ובאיזה טעויות אין פגם?.. – הכל תלוי בנסיבות.
טעות בהערכת ערך או דברים דומים אינם מוגנות , בחירה בהימור על שינוי עתידי שאין למוכר שליטה בו גם לא יהיה בר הגנה , החוק מגן רק על הטעויות הבאות:
- טעות לא ידועה (סעיף 14א)
המוכר והקונה אינם מודעים לטעות וטעות זו נעשית בתום לב.
- טעות ידועה (סעיף 14ב)
במידה והקונה טועה והמוכר מודע לטעות אך לא עושה דבר לתקן את הקונה.
- הטעיה
טעות שנגרמה על ידי צד לחוזה במעשה או במחדל.
*כאשר בוחנים טעויות צריכים לשים את הלב ל"טעות משפטית" טעות משפטית הנובעת מחוסר ידע או מטעות אנוש , כלומר טעות משפטית יכולה להיות טעות בדומה לטעות עובדתית.
במקרה והוצג לקונה נתון לא מדויק כגון מחיר מסוים בו כל אדם יכול ללכת לוהשוות ולבדוק במקומות אחרים האחריות מוטלת על הקונה לבדוק ולמוכר לא תהיה אחריות על טעות זו אף אם נתן תחושה לקונה שזהו דיל טוב למרות שהדיל רע – בירור כדאיות העסקה מוטלת כולה על הקונה.
הסבר נרחב יותר על עילת הטעות (סעיפים 14,15)
מחשבה או אמונה של צד אחד שאינה תואמת את המציאות העובדתית בשלב שלפני כריתת החוזה כלומר יש פער בין לפני ואחרי כריתת החוזה. כדי לעשות שימוש בעילה זו יש צורך בהוכחת היסודות הבאים :
- קיום חוזה
- טעות
- יסודיות – מחקים אחר הסיבה המהותית להתקשרות בחוזה (האם הטעות מהותית לעסקה)
- קשר סיבתי – הקשר בין הטעות להיתקשרות הצדדים (התקשרות בעקבות הטעות)
- ידיעה / אי ידיעה – ידיעה בכח או בפועל (או האם היה עליו לדעת…)
- טעות ידועה (סעיף 14א)
כדי להוכיח טעות ידועה יש להוכיח קיום כל 5 היסודות המוצגות לעיל.
- טעות שאינה ידועה (סעיף 14ב)
במידה ולצד השני נודע אודות הטעות והוא מוכן לתקן את הטעות לפני שהצד הטועה מימש את זכותו בחוזה , הצד הטועה יהיה חייב לכבד את החוזה ולא יוכל לבטל את החוזה (סעיף 14ג)
כלומר אם אדם קנה שעון וקיבל אחר במקומו וחזר לחנות והמוכר אומר לו טעיתי אחליף לך הקונה מחוייב לעסקה ולא יוכל לבטל את העסקה בגלל הטעות. אבל אם הקונה התקשר קודם וביטל את החוזה ולאחר מכן בעל החנות רוצה להחליף את השעון הקונה כבר אינו מחויב לעסקה ויכול לבטלה.
ובכל זאת אם שני הצדדים מרוצים מהעסקה כאשר הטעות תוקנה החוזה תקף ויש לכבד אותו אך אם התיקון חוזה פוגע בצד כלשהו או שהיה חוסר תום לב או כל סיבה אחרת שאחד הצדדים כבר ביטל את החוזה הרי שהצדדים כבר אינם מחויבים לחוזה.
- טעות בכדאיות העסקה (סעיף 14ב)
עסקה שבה המוכר הבטיח שהיא הטובה בעיר ולאחר מכן התברר שאינה נכונה , העסקה עומדת מאחר והיה על הקונה לברר פרט מהותי זה , טעות סופר (סעיף 16) בו הוסכם על מחיר ופרטי העסקה אך נכתב סכום שונה בטעות בחוזה וזוהי לא טעות בגמירות הדעת – פשוט יתקנו את החוזה וימשיכו בעסקה כסדרו. (בתום לב ואינו טעות בפועל)
מהי עילת ההטעיה?
הגורם : פעולה שביצע הצד השני או אדם מטעמו שהובילה את הקונה לטעות.
זוהי הטעיה ולכן זה נעשה בחוסר תום לב מובהק ואנו מוותרים על יסודות האדם הסביר
במקום זאת נחפש את :
– קשר סיבתי כפול
בעצם הטעות נגרמה בגלל ההטעיה , ההטעיה יכולה להתבצע בדיבור או במעשה ויש לעיתים גם הטעיה בשתיקה במידה והיה על צד כלשהו להבהיר דברים.
הסעדים (הפיצוי) לסוגי הטעויות וההטעיות:
פיצוי במקרה של טעות ידועה (סעיף 14א וסעיף 21)
ביטול אוטומטי והשבה שמתבצע ללא צורך בבית המשפט. הביטול יתבצע על ידי הודעה ברורה והסיבה לביטול החוזה. וכל זאת בפרק זמן סביר מרגע ידיעת העילה לביטול החוזה.
פיצוי במקרה של טעות שאינה ידועה (סעיף 14ב)
נתון לשיקולי בית המשפט – מאחר ולרוב יותר מורכב כי יש תום לב בחלק מהמקרים.
בית המשפט יכול להחליט בין החלופות הבאות:
– ביטול חוזה.
– ביטול חוזה ותשלום פיצויים לנפגע.
– השארת החוזה בתוקף.
פיצוי במקרה של הטעיה (סעיף 15)
ביטול אוטומטי והשבה שנעשה באופן עצמאי ובפרק זמן סביר מרגע גילוי העילה. יתבצע על ידי החזרה של המוצר או החזרת שוויו נכון לרגע הגילוי וזאת על מנת למנוע עשיית רווח על חשבון הנפגע.
מהי עילת הכפיה? (סעיף 17)
כאשר ניכר הטלת לחץ חיצוני השולל את יסוד הבחירה נבחן את היסודות הבאים:
- קיום חוזה
- כפיה
- הקשר הסיבתי
מהי כפיה ?
מקרה בו צד בחוזה מאיים על הצד השני בכח פיזי / מילולי / פגיעה בשם טוב / שלמות משפחה..
כל זאת בכדי לייצר לחץ חיצוני שיגביל את חופש הבחירה של הצד השני. כאשר הקשר הסיבתי יהיה האלמנט החיצוני שגרם ליצירת ההסכם מסיבות כלשהם.
לדוגמה: איום של מזכירה המעונינת בקידום שתספר לאשתו שהוא בוגד בה וכו. איום זה אינו קושר לחוזה ומהווה גורם חיצוני להסכם שמונע מהבוס חופש בחירה. נחשב כפיה.
בין השאר יש לשים את הלב ל"כפיה כלכלית" ולכפיה זו נוספו 2 מבחנים שנודלו בפסקי דין:
- מבחן האיכות – האם הלחץ המסחרי היה לגיטימי?
- מבחן העוצמה – האם יש ומהי החלופה הסבירה?..
ואלמנטים נוספים שיש לבדוק:
- אזהרה בתום לב
- כפיה על ידי צד ג'
- כפיה בנסיבות קיצוניות
- מבחן האיכות : מהו האיום (לדוגמה איום לקבלת חצי או כלום)
נסיבות: בגלל האיום.
- העוצמה : האם היה לנכפה אלטרנטיבה ריאלית לא לענות לדרישה?
במידה ויש אפשרות לאלטרנטיבה סבירה הרי שאין פה כפיה כלכלית אך אם לא הותירו בידו ברירה הרי שיש לו עילה לכפיה. (אלטרנטיבה אפשרית – תביעה בבית משפט) אך יש להדגיש שלא כל חוסר שוויון זה כפיה כל עוד יש חלופה זה תקין כדרך הטבע לא שווים.
- אזהרה בתום לב
לדוגמה כאשר בחשבון מוגבל הצ'ק חוזר , האדם שלא קיבל את התשלום שולח איום שבמידה ולא ישלם יקנס או יענש , זוהי לא כפיה מאחר והוא עומד על זכויותיו החוקיות לתשלום (סעיף 17ב) אפילו אם מאיים בחיוב ריביות וקנסות זה תקין וחוקי. במידה והאיום הוא על מצע פלילי כדי לגבות חוב אזרחי – זה לא תום לב ויש עילה לביטול לסעד.
- כפיה על ידי צד ג'
כל עוד צד ג' מיופא כח , הכפיה והתנאים זההים לאילו האדם בחוזה ביצע כפיה , במידה וצד ג' מיוזמתו ביצע כפיה כל עוד לא בידיעת צד המוטב לא יחשב כפיה מאחר וכתוב בחוק "מטעמו" בעדכון חוק בקודקס זה כבר משתנה: אם בוצע כפיה על ידי צד ג' עומדת לנפגע הזכות לבטל את החוזה בדומה לטעות לא ידועה.
- כפיה בנסיבות קיצוניות.
כל המקרים המתוארים לעיל זה כאשר צומצמה טווח החלטתו של הנפגע. אבל במידה ואין לו בחירה כלל (אקדח לרקה) החוזה לא נכרת כלל מלכתחילה מאחר ואין גמירות דעת שמחויבת ליצירת חוזה. – ולכן לא מתקיים החוזה.
מהי עילת העושק (סעיף 18)
עושק – עסקה לא הגיונית או אדם לא הגיוני – ככל שהפערים בין הצדדים גדלים כך הסבירות לעושק בכדי לזכות בסעד , עילת העושק צריכה לעמוד ביסודות הבאים:
- קיום חוזה
עמידה בתנאים הרגילים.
- מצב העשוק
מצוקה/ חולשה/ בעיה שכלית / חוסר נסיון (זמני או קבוע , תקשור או הבנה)
- מצב העושק
ניצול.
- הקשר הסיבתי
נוצל ולכן נקשר בחוזה.
- תנאי החוזה
בלתי סבירים לדוגמה: יש פער משמעותי בין הערכים המוחלפים בעסקה.
זכות הביטול בחוזה
הסעד העיקרי לפגם במהלך ולפני הכריתה של חוזה. הנפגע יכול להחליט לבטל וכל זאת תחת זמן סביר לבטל , במידה ולא בחר לבטל – החוזה תקף במקרים חריגים כגון "טעות משותפת" ההחלטה תועבר לבית המשפט.
במידה והעילה נוגעת רק לחלק מהחוזה , במידה וניתן להפריד את החוזה ולהוציא את הסעיף הבעייתי החוזה תקף אך הסעיף בטל. בכל מצב שלא ניתן להפריד החוזה כולו בטל.
הביטול יכול להיות טוטאלי או לעמוד בהתניות לניתוק קשר כמופיע בחוזה תלוי בסיטואציה.
דרך הביטול: בזמן , בצורה , ובתוכן בדומה לאופן הקיבול.
הזמן הסביר: ספירת הזמן מתחילה מרגע ידיעה או רגע הסרת האיום אם ישנו ,
הצורה: חייבת להיות ברורה (עם עדיפות לכתב)
התוכן: חייב להאמר בבירור "רצון לבטל חוזה" ולאחר מכן לבצע השבה של התמורה.
